ארגון הגג של לשכות המסחר והתעשייה הדו לאומיות בישראל.

 

לפני 37 שנה הוקם ארגון הגג של הלשכות הדו לאומיות כעמותה עצמאית ( מלכ"ר), ביוזמתו והובלתו של אריק שרון ז"ל, אשר כיהן כשר המסחר והתעשייה בשנים 1984-1990.  שרון זיהה את הצורך בארגון כזרוע נוספת המחזקת את קשרי הסחר של ישראל בעולם באמצעות לשכות מסחר בישראל ומקבילות להן בחו"ל המובלות על ידי אנשי עסקים מהמגזר הפרטי .

לשכות המסחר הדו לאומיות משלימות את פעילותם של גורמים ממלכתיים לקידום הייצוא והסחר, ביניהם ניתן למנות את מנהל סחר חוץ  במשרד הכלכלה, מכון הייצוא, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר.

ניתן למצוא ב- 54 הלשכות בישראל  את החברות העסקיות המובילות במשק, כמו גם אנשים פרטיים המקיימים קשרים עסקיים עם הלשכות האחיות בחו"ל, שהן נטועות עמוק בתוך עולם העסקים המקומי ובעלות השפעה על מקבלי ההחלטות.

 

יעדי ארגון הגג.

להיות ארגון גג ללשכות מסחר הדו לאומיות והאזוריות הפועלות בישראל . לעודד אותם לפעול לקידום הסחר של ישראל בעולם באמצעות ולסייע להם ע"י:

א. נקיטת צעדים מול משרדי הממשלה להשגת חקיקה ,תקנות ונהלים נאותים שיהיה בהם כדי להקל על קשרי הכלכלה בין חברי הלשכות לארצות היעד בחו"ל.

ב. לפעול בתאום ובסיוע הדדי עם הארגונים המקבילים העוסקים בסחר חוץ כדי לתת ללשכות את הכילים והמידע הדרוש. וליזום פעילות להפריה הדדית בין הלשכות.

ג. לסייע במגעים עם ממשלת ישראל, משלחות דיפלומטיות ומסחריות ממדינה או קבוצת מדינות ועם מוסדות מסחריים, כלכליים ופיננסים בתאום עם הלשכה או על פי בקשת הלשכה הקשורה עם אותה מדינה.

ד. ליצור במה לדיון בין גורמי הממשלה ללשכות בנושאי סחר המשותפים לישראל ולמדינות חוץ .

ה. לקבוע כללים וקווי מדיניות אפשריים לפעילות לשכות המסחר הדו לאומיות בארץ ובחו"ל.

ו. לקבוע "אמות מידה" ולבחון ביצוען להכרה בתאגיד המבקש להקים לשכה דו לאומית, ולבטל ההכרה בו כנושא את השם לשכת מסחר דו לאומית שניתן לו ע"י הנהלת ומועצת ארגון הגג. כל זאת על פי הצו שברשומות .

​

 

מוסדות הארגון.

יו"ר הארגון נבחר בבחירות של האספה הכללית מדי שנתיים , זאת לאחר שמילה תפקיד של יו" ר לשכת מסחר דו לאומית במשך שנתיים .

מנכ"ל הארגון , מינוי של היו"ר וההנהלה .

הנהלה - 10 יו"ר לשכות שנבחרו בבחירות המתקיימות מדי שנתיים. ועוד משקיפים

              ממשרדי הממשלה : כלכלה והתעשייה ,החוץ והאוצר . כמו כן מוזמנים

              להנהלה כמשקיפים נציגי מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות

              המסחר.

              יו"ר הארגון לשעבר שהינם נשיאי כבוד  נמנים כחברי הנהלה  ללא בחירות .

 

מועצת ארגון הגג - הינו הגוף הסטטוטורי המעוגן ברשומות על פי דין וכולל את יו"ר הארגון כיו"ר המועצה, ראש מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה כסגנו. מזכיר

4 חברי הנהלת ארגון הגג ונציגי משרדי הממשלה ,כלכלה, החוץ והאוצר.

 

לארגון ועדת ביקורת והתנהלות היא על פי דרישות ניהול תקין תקף  מטעם רשם העמותות- משרד המשפטים. 

 

 

  ג. לסייע במגעים עם ממשלת ישראל, משלחות דיפלומטיות ומסחריות ממדינה או קבוצת מדינות ועם מוסדות מסחריים, כלכליים ופיננסים בתאום עם הלשכה או על פי בקשת הלשכה הקשורה עם אותה מדינה.

ד. ליצור במה לדיון בין גורמי הממשלה ללשכות בנושאי סחר המשותפים לישראל ולמדינות חוץ .

ה. לקבוע כללים וקווי מדיניות אפשריים לפעילות לשכות המסחר הדו לאומיות בארץ ובחו"ל.

ו. לקבוע " אמות מידה " ולבחון ביצוען להכרה בתאגיד המבקש להקים לשכה דו לאומית, ולבטל ההכרה בו כנושא את השם לשכת מסחר דו לאומית שניתן לו ע"י הנהלת ומועצת ארגון הגג.

 

הלשכות.

א. להקמת לשכה מסחר דו לאומית המבקש/יוזם ההקמה אמור לפעול לפי "אמות המידה " שברשומות .

לאחר שהמבקש עמד בכל הדרישות ארגון הגג והמועצה ממליצים למנהל סחר חוץ למתן שם "לשכת מסחר דו לאומית "לארץ היעד . ראש מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה פונה לרשם התאגידים בבקשה זו להכרה בשם התאגיד כלשכה כר"מ.

הלשכה פונה לאחר האמור לעיל לרשם העמותות כדי להקים עמותה כחוק בשם שניתן לה.

ב. הלשכות רשומות כמלכ"רים והן מובלות על ידי בכירי אנשי העסקים בארץ ובחו"ל  בהתנדבות לניהול וייצוג ישראל מול מדינות היעד.      כדי שהפעילות תתבצע,  כל לשכה כזאת מחויבת במנגנון ניהול משרדי לקיום תקשורת, שכירות משרד, פרסום, הסברה, קיום כנסים, ארגון משלחות ותערוכות בארץ ובחו"ל.- כספים שאינם בנמצא.

ג. בהיעדר כיסוי להוצאות שוטפות אלו, הלשכות משקיעות מאמץ, בחוסר הצלחה,  כדי  לשרוד בשתדלנות להתרמה ובקשת חסויות שפג תוקפן מול הצפה של יזמים בארץ לקיום כנסים ותערוכות שאינם קשורים כלל לסחר חוץ.

 

דגשים.

א. ארגון הגג עבר לאחרונה שינוי מהותי בתדמיתו לנוכח הפגנת יכולת ברורה של מספר לשכות פעילות להביא לשיפור הסחר עם חו"ל  של חברות יצואניות בישראל ואפילו בקשירת קשרים עם גורמי ממשל בארץ היעד לשיפור היחסים המסחריים והדיפלומטיים של ישראל בארצות שמעבר לים .

                                                                                                                               

                                                   

 

ב. ראשי הארגון רואים בדאגה רבה את הקשיים של חלק ניכר מהלשכות לקיים את פעילותם במיוחד בתקופה זו לנוכח הצורך בחיזוק יחסי הסחר למרות השחיקה בשער החליפין, כשברקע  אנו עדים לאיומי חרם, להפעלת סנקציות שיעודן לגרום לישראל לפעול מדינית בדרך מוכתבת.

ג. לחיזוק מערך חיוני זה שהינו בר יכולת רבה , אנו זקוקים בדחיפות לתקצוב כספי שנתי סביר כסעיף בתקציב המדינה שייבחן ויקבע ללא דחייה ובגישה חיובית ובסמכות  לפי קריטריונים שיקבעו במשרד הכלכלה .

 

 

רשם :יורם אלדר

​